יום ראשון, 10 במאי 2015

הכינו את הממחטות - פוסט רגשני במיוחד- כך ירדתי 14 ק"ג ממשקלי- עם פינוק מתוק של יופלה



הכל התחיל מפוסט שהעלתי בדף הפייסבוק שלי ובו סיפרתי שהשלתי לאחרונה 14 ק"ג ממשקלי, התגובות לא איחרו להגיע ועימן השאלות: "איך?", "כמה?", "למה?" וכו'.

חשבתי להתחיל ולהסביר אבל הבטחתי שבקרוב אכתוב על כך פוסט ואולי אף אקים קבוצת תמיכה בה נתמוך אחת בשניה, ניתן רעיונות לתפריטים, נשתף, נספר על המשקל ועל הירידה, נעודד לספורט ועוד, בינתיים טרם עשיתי זאת אך מבטיחה לגבש רעיון ולצאת לדרך.

בינתיים בחרתי מעט לספר לכם על התהליך שעברתי ועודני עוברת, תהליך של חשיבה מחדש , כן ממש מחשבת מסלול מחדש.

אחזיר אתכם 26 שנים אחורה (אזהרה צריך להכין את הטישו), גדלתי כבת להורים גרושים אשר במהלך הגירושים שלהם ניהלו מלחמת כוחות על גבי, אימי מנעה ממני להפגש עם אבי ואני זוכרת את אותם הימים בהם אבי בא לאסוף את אחי ולי נותר רק להסתכל בחלון ולבכות ללא סוף, הנחמה היחידה שלי באותם הימים היה האוכל, כל ראשון ורביעי שאבי היה מגיע החבר היחיד שלי היה המקרר , כל מה שהיה בו באותם הימים היה נכנס לקיבתי ללא הכרה וללא דופי.

עד גיל 11 הייתי רזה מאוד ובימים אלה משקלי תפח ותפח והמלחמה עם המשקל לא פסקה מאותו היום.

אז למה בעצם אני מספרת לכם את כל זאת אתם שואלים? כדי שתבינו מה זאת אכילה רגשית, הלוא ברור לכולנו שילדה בת 11 לא נמשכת למקרר אילולא מצאה נחמה אחרת, חיבוק, מילה טובה או הורה טוב שיסביר לה למה בעצם המלחמה קיימת.

טוב, אז את החלק הזה בחיי אני מעדיפה לשכוח ולהתחיל מחדש, לאורך כל שנות העשרה העלתי וירדתי במשקל אין ספור קילוגרמים ,לרוב הדיאטות היו דיאטות כאסח ומיד לאחריהן המשקל עלה בתוספת ריבית, כך היו כל הדיאטות אותן עשיתי את היום.

אני חושבת שעד היום הורדתי ועליתי אדם שלם.

לפני מספר חודשים הבטחתי לעצמי שאני לוקחת את עצמי בידיים ופותחת באורח חיים חדש, אורח חיים בריא יותר למעני ולמען ילדי, נרשמתי לקבוצת התמיכה של חלי ממן ויצאתי לדרך.

אני משלבת ספורט לפחות פעמיים בשבוע, אוכלת 4-5 ארוחות ביום (כן, למרות שצריך 6 אבל רגע, יש סקופ), שותה המון מים והעיקר פחות שומנים, פחות שטויות ובלי אכילה רגשית, פועלת רק מתחושת רעב ולא מתחושת תסכול או אכילה רגשית.




אז אחד הדברים שעימם היה לי מאוד קשה להתמודד זוהי ארוחת הבוקר, אני לא הצלחתי לאכול ארוחת בוקר במשך שנים (טוב, העוגה עם הקפה לא נחשבת לארוחת בוקר) עד שלאחרונה הכרתי את החבר החדש שלי:





משקה היופלה דיאט של תנובה- בטעמים נפלאים של תות/ מנגו ובננה (לדעתי מדהים), רק 60 קלוריות, בבקבוקון קטן של 150 מ"ל, ניתן להכניס לתיק כמשקה בוקר (זאת מעין ארוחת הבוקר שלי), כמנת ביניים או כקינוח, הוא ממותק עם ממתיק הסטיוויה ממקור טבעי. 

אז למה בעצם אני מכירה לכם אותו? 

ראשית כפי שציינתי בשבילי זאת מעין ארוחת בוקר, אני לוקחת אחד כזה בתיק ובדרך לעבודה לוגמת בהנאה מרובה, אחד ממתין לי במקרר בעבודה ועוד כמה במקרר של הבית ל"שעת חירום", זאת עוד נקודה שלמדתי לאחרונה, (זוכרים את הסטטוס מתחילת הפוסט? יופלה דיאט הזמינו אותי לשמוע הרצאה על בריאות אחרי שראו אותו!), באורח חיים בריא אין מושג כזה "אסור". אם נדע לשנות את דפוסי ההתנהגות שלנו נצליח לאורך זמן לשמור על ירידה במשקל, הרי למה בעצם אנו עולים במשקל? כתוצאה מה"התמכרות" שלנו למתוק, לאכילה רגשית. 

ברגע שאנו אוסרים על עצמנו לאכול משהו אנחנו נעים חסרי מנוחה ומנסים למצוא תחליפים , לאחר שתמו התחליפים בסוף נחזור לנקודת ההתחלה ונאכל את מה שרצינו מלכתחילה, לכן אם נדע לווסת את עצמנו, לחשוב רגע לפני האכילה, נדע לאכול כמויות קטנות ולא למנוע מעצמנו נצליח בדרך המלך.





אז עד שנפתח קבוצת תמיכה ממליצה לכם להצטרף אלי למסלול שבחרתי, המסלול בו בחרתי בחיים טובים ובריאים יותר , בהם השלתי 14 ק"ג וממשיכה בתהליך, המסלול בו הכנסתי את כל בני ביתי לחיים טובים יותר, מופחתי שומנים, מלאים בירקות, פירות, והמון שמחת חיים. 

אז זכרו גם שאנו ב"דיאטה" או שומרים על תזונה נכונה אנו לא צריכים למנוע מאיתנו את החיים הטובים ואת המתוק, רק צריכים לדעת לווסת את המינונים. 

פתחו את הבוקר עם משקה יופלה דיאט כמוני ליום בריא, שמח ומאושר.


2 comments: