יום שני, 10 בינואר 2022

מוכנים לט"ו בשבט? קבלו את המתכון המושלם לעוגת פירות יבשים בחושה

טוב אז ממש עוד רגע ט"ו בשבט מגיע, כמו שאתם מכירים אותי כל חג הוא חגיגה שלמה וגם הפעם אני מתחילה בהכנות, כי כל שנה חייבת להפתיע לפחות עם עוגה אחת חדשה, הפעם בחרתי להכין עוגת פירות יבשים בחושה ולא את זו שאני מכינה מידי שנה, מצאתי מתכון שרץ ברשת לפני זמן מה והחלטתי לנסות אותו.

מאחר ורגע לפני שהחלטתי להכין את העוגה הגיע משלוח מבית קמח הארץ החלטתי להשתמש בקמח הכוסמין המלא שהגיע. מי שמכיר אותי ידוע שאני באופן אישי מעדיפה להפחית בקמחים הלבנים כך שקמח כוסמין מככב אצלי בבית. הקמח הזה פשוט להיט והתוצאה הנהדרת לא איחרה להגיע . את המתכון שיפצרתי מעט ואני מביאה לכם אותו כדי שגם אתם תפתיעו ותהנו:




מרכיבים לתבנית אינגלישקייק
1 כוס אגוזים שונים, קצוצים גס
1 כוס פירות יבשים, קצוצים גס
2 כפות קמח לציפוי הפירות
180 גרם חמאה רכה
1 כוס סוכר דמררה
1/2 כפית מלח
1 כפית תמצית וניל או גרגירים ממקל וניל אחד
קליפה מגוררת מלימון אחד
4 ביצים
2.5 כוסות קמח כוסמין מלא מבית קמח הארץ + אבקת אפייה
1/2 כוס (120 מ"ל) שמנת מתוקה
חמאה לשימון התבנית


אופן ההכנה:
מחממים תנור ל-180 מעלות. משמנים את התבנית במעט חמאה.
שמים את האגוזים והפירות היבשים בקערה. מוסיפים 2 כפות קמח ומערבבים, כך שהאגוזים והפירות יצופו היטב בקמח – הדבר יפריד ביניהם וגם ימנע מהם לשקוע לתחתית העוגה. מניחים בצד.
מתקינים במיקסר את וו הגיטרה (אפשר להכין את העוגה גם עם מיקסר ידני או בערבוב עם כף עץ). שמים בקערת המיקסר את החמאה, הסוכר, המלח, הווניל וקליפת הלימון ומערבלים עד שמתקבלת תערובת אחידה.
מוסיפים גם את הביצים, בזו אחר זו. מדי פעם מנקים את דפנות הקערה בעזרת מרית.
מוסיפים, בהדרגה ולסירוגין, גם את הקמח ואת השמנת המתוקה. מעבדים רק עד שמתקבלת תערובת אחידה – עיבוד יתר יפגע באווריריות העוגה.
מוסיפים את האגוזים והפירות היבשים ומערבבים אותם בעדינות עם כף, עד שהם מתפזרים בתערובת באופן אחיד.
יוצקים את התערובת לתבנית ומיישרים. 
אופים 50-45 דקות, עד שהשקדים מזהיבים וקיסם שננעץ במרכז העוגה יוצא יבש.

לאחר שהעוגה מצטננת אפשר לפזר עליה אבקת סוכר.

כפי שציינתי מעלה את העוגה הכנתי עם קמח כוסמין מלא מבית קמח הארץ. כן, העוגה מעט יותר דחוסה מאשר שמכינים עם קמח לבן רגיל אולם אני באופן אישי מעדיפה אותה כך.



הכירו את "קמח הארץ":
תחנת קמח ישראלית, המייצרת ומשווקת קמחי איכות




הטחנה הוקמה ב-2009 והמטרה הראשונה שעמדה לנגד עיניו של מייסדה, אמנון ברזין, היתה לשווק לקהל האופים הישראלי ההולך וגדל מוצרים איכותיים, ברמה גבוהה ותוך שמירה על מחירים הוגנים – דבר עליו הוא מקפיד גם כיום.

הטחנה מתמחה בקמחי איכות. חלקם נטחנים במקום באבן ריחיים ובמטחנת גלילים (בשני המקרים הגרעין נטחן בשלמותו, כולל הגרעין והנבט) וחלקם, מיובא מטחנות קמח מובילות בגרמניה, צרפת ואיטליה. מכל טחנה, מביאים את הקמחים המייחדים אותה ושמתאימים לאפייה הייחודית של אותה מדינה.

הטחנה נותנת מענה הן לאופים המקצועיים - בעלי מאפיות וקונדיטוריות, והן לאופה הפרטי והיא מספקת עבורם קמחים מוכרים או נדירים ומיוחדים – באיכות הגבוהה ביותר. בין הקמחים: קמחים מלאים ממגוון דגנים; קמח פיצה; קמחים צרפתיים; קמחים מדגנים עתיקים; קמחי פרימיום ועוד. בנוסף, ניתן למצוא את המותג הייחודי "מולינו"- תערובות אפייה ללא גלוטן, ומוצרים נוספים ללא גלוטן.

בצמוד לטחנה פועל גם בית מאפה מקומי, בו נאפים מדי יום לחמי מחמצת טריים. לצד אפיית לחמים, נועד בית המאפה לבדוק ולהתנסות בקמחים השונים, תוך שהוא משמש כמעבדה ומוקד ידע לאופים, בכל הרמות.

בט"ו בשבט - ראש השנה לאילנות, נהוג לאכול מפרי הארץ, בדגש על שבעת המינים (גפן, תאנה, רימון, זית, חיטה, שעורה, תמר), כמו גם מחמשת מיני הדגן בהן התהדרה הארץ (חיטה, שעורה, שיבולת שועל, כוסמין ושיפון) ואגוזים ופירות יבשים שמקורם כאן (תמר, צימוק, שקד, חרוב ועוד). רבים גם נוהגים לערוך סדר ט"ו בשבט ישראלי, או כזה הנשען על מקורות מסורתיים או קבליים.

כדי להדגיש את התחדשות הקשר בין העם לארצו, נוסדה הכנסת בט"ו בשבט - שנחוג בנטיעות. החג מזוהה גם עם הטבע, אקולוגיה והגנה על החי והצומח.

ואיך אתם תבחרו לציין את החג? בנטיעה, בסדר משפחתי, בשירה בקול גדול "כָּךְ הוֹלְכִים הַשּׁוֹתְלִים" או... הכל ביחד? העיקר שתצטיידו בלחם איכותי העשוי מקמח של "קמח הארץ" - שמכיל את כל טוב הארץ והחג, ושאין כמוהו לבציעה ולטבילה בשמן זית או למריחה בכל ממרח אהוב. טעיייםםםם!

הקמח מכיל 100% קמח כוסמין מלא, שנטחן מהגרעין בשלמותו, ללא צורך בניפוי.

מחיר: 15 ש"ח למשקל 1 ק"ג. כשרות:בד"צ מהדרין של הרב רובין.

להשיג בחנויות מובחרות ברחבי הארץ (רשימה באתר הטחנה), בקנייה במקום או במשלוח הביתה מהאתר https://www.kemah-haaretz.co.il/

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה