חגיגת קניות ופחזניות מפנקות

בכורתי מכורה קשות להזמנות באתרים השונים בחו"ל, מודה ומתוודה שאני שנים הייתי נגד!! בעיקר בשל החשש והפחד מהרשת, לא סומכת על כך שפרטי כרטיס האשראי שלי יטייל בעולם, כל הזמן אמרתי לה : "ספיר, מה רע בקניות בחנויות השונות בארץ? למה את צריכה שלכולם יהיו את פרטי האשראי שלך" והיא שנים בשלה , כאילו ואני מתקופת הדינוזאורים.

לאחרונה יצא לי לשוחח עם ביתי שוב על הנושא והיא לא הבינה למה אני ממשיכה לדבריה "לחפור" בנושא, היא משתמשת בכרטיס אשראי של הדואר , כרטיס ויזה נטען (בדולרים) אשר מאפשר לה להטעין מראש את התקציב המיועד לשימוש בטוח, נוח וקל בכל מקום המכבד כרטיס אשראי של ויזה ומאפשר משיכת מזומנים בכל המכשירים המיועדים לכך.

זהו כרטיס שתוקפו הינו לשלוש שנים, ניתן לטעינה רב פעמית ובכך יש לך גם סוג של מעקב עצמי על הבזבוזים (ביתי אף סיפרה לי כי היא מגבילה את עצמה בכל חודש ב-100$)- יתרון אדיר למען האמת.

אז מודה שהיא חידשה לי המון דברים בהקשר לכרטיס (מתקופת הדינוזאורים כבר אמרתי לא?) ועל כן בחרתי לשוטט באתר הדואר על מנת להכירו מקרוב- אז ראשית הבנתי כי הכרטיס מקנה לי בטחון – הכרטיס הינו כרטיס מזוהה אך שמי לא רשום עליו ועל כן בעת גניבה או אובדן ניתן לחסום אותו מיד ולשמור על הכסף שטעון עליו, הכרטיס אינו קשור לחשבון הבנק שלי כך שאין שום סיכון.

במקרה של אובדן / גניבה של הכרטיס ניתן לפנות למוקד לסיוע אשר פועל 24 שעות ביממה 7 ימים בשבוע:
972-73-2633555.

הכרטיס נוח מאוד למשתמש- ניתן לשלם באמצעותו בבתי המסחר השונים, כולל חנויות, מסעדות ומקומות בילוי - המכבדים כרטיסי "ויזה" ומשתמשים במכשיר מכר אלקטרוני או למשוך מטבע מקומי במכשירי משיכת מזומנים ברחבי העולם.

נגמר הכסף בכרטיס? אין בעיה! אנחנו או נציג מטעמנו יכולים לגשת לסניף הדואר הקרוב ולהטעין את הכרטיס ואף ניתן להטעין את הכרטיס באמצעות העברה בנקאית גם מחשבון הבנק הפרטי שלנו.

אז אחרי כל זאת הבנתי כי תקופת הדינוזאורים כבר מאחורינו והזמנתי לעצמי גם כרטיס ויזה נטען של הדואר והתחלתי לחגוג יחד עם ביתי, התחלתי עם מוצרים למטבח- עזרים לאפיה.

אההה ואם כבר מדברים עוד פרט חשוב שאני חייבת לציין, נדהמתי אך לאחר כשבועיים המוצרים כבר הגיעו, אז רוצים שנכין יחד פחזניות שהכנתי עם המזלף המדהים שרכשתי? בבקשה קבלו מתכון מעולה:

פחזניות ואקלרים / מתוך ”ששת - מאפים” מבית ”על השולחן”

חומרים ל-20 פחזניות או 15 אקלרים (יצאו לי יותר 21-22 בערך)

1 כוס (240 מ”ל) מים

100 גר’ חמאה

1/2 כפית סוכר

1/4 כפית מלח

1 כוס (140 גר’) קמח

4 ביצים

לציפוי:

200 גר’ שוקולד מריר

30 גר’ חמאה קרה חתוכה לקוביות

מילוי:

1 אינסטנט פודינג וניל

1 כוס חלב

1 שמנת מתוקה

אופן ההכנה:

מחממים תנור ל-200 מעלות.

מביאים לרתיחה מלאה מים, חמאה, סוכר ומלח בסיר. מוסיפים בבת אחת קמח ומערבבים נמרצות לבצק חלק ללא גושים.

ממשיכים לבשל תוך כדי ערבוב במשך דקה-שתיים, עד שהבצק מתגבש לכדור חלק ונפרד מדפנות הסיר.

מסירים מהאש, ומעבירים את הבצק לקערת המקסר עם וו גיטרה. מפעילים את המיקסר במהירות בינונית במשך 2 דקות, לצינון חלקי של הבצק. מוסיפים ביצים אחת אחת תוך כדי עיבוד, עד לקבלת בלילה סמיכה ואחידה. לא מוסיפים ביצה, לפני שקודמתה נבלעה בתערובת. הבצק יתפרק לגושים וזה בסדר. ממשיכים לעבד והבצק מתחבר מחדש לבלילה מבריקה.

מרפדים תבנית תנור בנייר אפיה. מעבירים את התערובת לשקית זילוף עם פיה חלקה בקוטר 1 ס”מ, ומזלפים באופן מרווח גבעות בקוטר 4 ס”מ (לפחזניות) או פסים ברוחב 2 ס”מ ובאורך 8-10 ס”מ (לאקלרים). טופחים במברשת רטובה על השפיצים שנוצרו בזילוף כדי לשטחם.

אופים 25 דקות, עד שהפחזניות שחומות, תפוחות וקלות למגע.

לא פותחים את התנור ב-20 דקות הראשונות של האפיה. לאחר 20 דקות, פותחים מעט את דלת התנור, כדי לאפשר יציאת אדים ואופים 5 דקות נוספות, ליבוש הפחזניות.

מצננים מעט ומחוררים כל פחזנית בתחתית, ליציאת אדים - יוצרים חריץ בעזרת סכין קטנה. את האקלרים מומלץ לחורר בצד (זה יקל על המילוי בהמשך). מעבירים לרשת להמשך צינון.

מקציפים את חומרי המילוי לקרם יציב. ומעבירים לשקית זילוף עם פיה בקוטר 1/2 ס”מ (פחות או יותר) משחילים את הפיה לחריץ שיצרנו ומזליפים פנימה מלית.

ממיסים שוקולד במיקרוגל. מוסיפים חמאה וטורפים עד שהחמאה נמסה לחלוטין והתערובת חלקה ומבריקה. מצננים מעט וטובלים את כיפות הפחזנית בציפוי.

מגישים מיד או שומרים במקרר עד ההגשה.

לבצק רבוך פרווה:

מחליפים את החמאה במרגרינה.

משמיטים את ציפוי השוקולד ומפזרים אבקת סוכר על הפחזניות הממולאות רגע לפני ההגשה.