יום ראשון, 7 באפריל 2019

מתנות לאפיקומן לילדודס הקטנים


אז הפוסט הקודם עסק במתנת אפיקומן לבני הנוער במשפחה, הפוסט הזה יעסוק במספר רעיונות לספרי ילדים מקסימים ומיוחדים שתרצו להעניק לילדיכם לרגל החג.


"מגנט המסכים" מאת דורון ארז 



בימים בהם ילדינו (ואולי גם חלק מההורים) נשבים בקסמם של המסכים הגיע הזמן לספר הממחיש את ההתמכרות הנוראית הזו, ספר שישים לנו מראה וימחיש ולו במעט את התופעה הנוראית.

ספר הילדים "מגנט המסכים" מאת דורון ארז בהוצאת "ספריית דורון עפרון" עוסק בנושא המעסיק הורים רבים: התמכרותם של ילדים למסכים השונים. לא מעט מחקרים בשנים האחרונות מוקדשים לשימוש שעושים ילדים במסכים השונים המקיפים אותם במהלך היום. בין שלל החוקרים שוררת אחדות דעים בנוגע לעובדה כי יש להגביל את משך הצפייה של הילדים במסכים על מנת לאפשר להם לרכוש מיומנויות חברתיות וקוגניטיביות שונות. אך למרות ההבנה של ההורים כי עליהם להגביל את שעות הצפייה של ילדיהם, רבים מהם מתקשים לעשות זאת. 

זו גם הדילמה הניצבת במרכזו של הספר הנוכחי בו איתמר הצעיר המבלה זמן רב מול המסך בצפייה בתוכניות הילדים האהובות עליו. הוא שקוע כל כך בתוכניות השונות עד כי הוא שוכח לפעמים לאכול. הוריו של איתמר מרגישים לפעמים חוסר אונים בבואם להתמודד עם התמכרותו של איתמר הצעיר למסכים. לאביו של איתמר יש הסבר למשיכה של בנו למסכים, הוא משוכנע שהסרטונים בהם איתמר צופה מכילים מגנט הלוכד את תשומת הלב ולכן איתמר לא מצליח להתנתק מן המסך. אמו של איתמר מחליטה להגביל את זמן הצפייה של איתמר במסך לשעה אחת בלבד בתיאום עם איתמר, אך ליתר ביטחון מניחה לצד המסך מבטל מגנטים. כשהשעה חולפת והיא מבקשת מאיתמר להפסיק לצפות הוא פורץ בצרחות, זה הזמן בו אביו שב הביתה והוריו מתייעצים זה עם זו באשר לדרך בה יוכלו לגרום לו להפסיק לצפות במסך בעצמו. 

אמו מציעה להפסיק להגביל את הצפייה של איתמר ולאפשר לו לצפות ללא הפסקה, היא מאמינה שזו הדרך היחידה בה ילמד לבד שעליו לצמצם את שעות המסך שלו. "ועד אז" שואל אביו? ואמו משיבה שעד אז הם יתנהלו כמו שהתרגלו לפני שנולד, יאכלו, יתארגנו לשינה ויישנו. ואכן זה מה שקורה, השניים אוכלים ארוחת ערב, מתארגנים לשינה ועולים על יצועם וכל אותו הזמן איתמר צופה במסך. לפני השינה אמו אומרת לאביו שכילדה למדה מניסיונה יותר מן ההוראות של הוריה. 

בשעת לילה מאוחרת איתמר מוצא עצמו בחושך כשהוריו אינם לצידו, הוא ניגש למטבח ונזכר כי טרם אכל ארוחת ערב אך זו אינה ממתינה לו על השולחן והוא לוקח מעדן מן המקרר ושב להתיישב מול המסך עד שהוא נרדם. השינה מול המסך אינה נוחה ואיתמר מתעורר במהלך הלילה הולך לישון במיטתו . בבוקר הוא מתקשה להתעורר ומגיע לגן עייף מאוד כשהגננת תוהה מדוע הוא כל כך עייף הוא מסביר לה שצפה בסרטונים. במשך היום במקום לשחק בקוביות או בארגז החול, לאכול ארוחת בוקר או לשחק בכדור, הוא ישן. 

בדרך הביתה איתמר אומר לאמו שאינו רוצה לצפות בסרטונים, הוא אוכל, מתארגן לשינה וכשאבא שב הוא כבר ישן היטב במיטתו. למחרת איתמר מתעורר עירני והולך לגן בשמחה כדי לשחק עם כל הילדים. 

הספר הפונה לילדי הגן הבוגרים מתאים לקריאה משותפת עם מבוגר, ומשום שהוא מודפס בפונט גדול ומנוקד, ידבר גם לתלמידים הצעירים בבית הספר היסודי שיוכלו לקרוא בו בעצמם. הספר מלווה באיוריו הצבעוניים של המאייר הוותיק דני קרמן, הממחישים לילדים שאינם אמונים על רזי הקריאה, את עלילת הספר. גווני האיורים משתנים בהתאם למקום בו מתרחשת העלילה ולשעות השונות של היום, ותחושותיהן של הדמויות השונות מקבלות ביטוי ברור בהבעות פניהן ובשפת הגוף שלהן ומאפשרות לילדי הגן לחוות את הקריאה בספר באופן בלתי אמצעי. 


"סבתא הפוכה" מאת עידית יולזרי 



ספר הילדים "סבתא הפוכה" מאת עידית יולזרי, בהוצאת הספרים "נשמה", מתאר את אופיה של האהבה הבן דורית הבאה לידי ביטוי בקשר הייחודי שנוצר ומוסיף להיבנות, בין נכדים לסבתות ולסבים שלהם. יולזרי מקדישה אותו לשלושת דורות: ילדים, הורים, סבים וסבתות. 

סבתא הפוכה מתאר מצב שהילד מספר על סבתו המודרנית, המשונה, המביאה לו כל שבוע מתנה, המשחקת עימו כדורגל, המלמדת אותו שלשבור זה מועיל לפעמים, העולה לנדנדה עימו, המעניקה לו חום וחומר למחשבה גם אחרי לכתה. סבתא אוהבת ומסורה, היא ״הפוכה״ רק למראית עין, בעצם היא ממש סבתא . 

במרכז הספר 'סבתא הפוכה', ניצב הקשר בין סבתא ונכדה הפעוט. הספר המוצג לנו מבעד לעיניו של הנכד הצעיר מחולק לשלושה פרקים, במרכז כל פרק בילוי משותף של השניים: בבית הנכד, בגן השעשועים ובבית הסבתא. בכל פרק מתאר הנכד את הקשר המיוחד שלהם ואת מה שכל אחד מהם מקבל ממנו. 

הפרק הראשון, 'סברס ובננה' מציג את דמותה של סבתא כשהיא מגיעה לבקר את הנכד בביתו. הוא תוהה אם הסבתא שלו היא סבתא הפוכה. מדוע הוא תוהה? כי הסבתא שלו אינה דומה לשאר הסבתות, שערה אינו אסוף בצורה מסודרת אלא עשוי צמות צמות מקושטות בצבעים או בצדפים ובמרכז פניה ניצבים משקפיים סגולים. סבתו מודרנית במיוחד ויש לה אייפון, מחשב נייד ואינטרנט אלחוטי. וכמו הצעירים היא מגיעה אל הנכד היא רכובה על רולר בליידס או סקייטבורד. 

לסבתא ולנכדה יש גם תחביב משותף: שניהם אוהבים ללוש ולפסל בחומרים שונים. משום שהיא פסלת היא אינה מתפלאת בניגוד לשני הוריו, לראות אותו לש את הבננה שפרסה והגישה לו לאכול על הצלחת. ומשום שמדובר בבננה ולא בסברס קוצני היא אינה מודאגת ולאחר הארוחה שוטפת את ידיו במים זורמים ולא משתמשת במגבון. היא יודעת שכמוה, לכן עברה להתגורר ליד הים, גם הוא אוהב מים זורמים. 

בפרק השני, 'סבתא היא כמו', הנכד מתאר מהי סבתו בשבילו. ממש כמו נכדים רבים ביקוריה של הסבתא נתפסים בעיניו כמו ביקור של 'סנטה קלאוס' או 'אליהו הנביא'. היא מגיעה תמיד עם הפתעה באמתחתה: מתנה, תבשיל, פרי או שיר. יחד אתו היא מתיישבת על השטיח ומשחקת בכל המשחקים שלו, היא יוצאת לשחק אתו במרפסת ובגן המשחקים ולא מוותרת אפילו על עליה למגלשה. בגן המשחקים הוא יודע שסבתו אחריו תמיד וכשהוא צמא היא מגישה לו מים עוד לפני שהוא מבקש. סבתו גם מרשה לו לשתות מים גם מן המתקן בגן ובדרך חזרה קוטפת לו פרחים שיוכל לשחק בהם בידיו בזמן שהוא יושב בעגלה. 

הפרק השלישי המסיים את הספר נקרא 'סבתא מרשה לי' והוא עוסק בכל מה שהנכד יכול לעשות בבית של סבתו. הבית של סבתא שונה מן הבית של הנכד, הוא פחות מסודר והחוקים בו פחות נוקשים. מותר ללכת בו יחפים, להתלכלך ואפילו לאכול לבד. אצל סבתא מותר לעשות טעויות כדי ללמוד, גם אם לפעמים גם נשברים דברים. הנכד מכיר סבתות שונות מכל הסוגים אבל יודע שלכולן יש משהו משותף אחד: יש סודות משותפים לסבתות ונכדים שרק הם מכירים. 

הספר מלווה באיוריה הצבעוניים של אילה נצר, העוטפים את הטקסט.


"מתנה לשי" כתבה ואיירה שושנה לויט 




גם את הקטנטנים שבחבורה אני לא שוכחת כמובן והפעם "מתנה לשי".

מה הם צבעי היסוד? מה ההבדל בין "לא גדול", "לא קטן" ו"זעיר"? ספר הילדים "מתנה לשי" שכתבה ואיירה שושנה לויט, בהוצאת ספרי ניב, מקנה את הידע הזה לילדים בני שנתים וחצי עד ארבע בתהליך למידה עצמית שבסופו יגלו מה מסתתר בתוך הביצה. 

"מתנה לשי" הוא ספר קליל, רב-תנועה, מחורז ובעל חוש הומור עדין המובן לילדים. 

"מתנה לשי" הוא ספרה החמישי לילדים של שושנה לויט. ספריה הקודמים: "ההפתעה" (הוצאת ידיעות ספרים), "גן תמר" (הוצאת דני ספרים), "נחום תקום" ו"איך לצייר גמד קטן" (ספרית הפועלים). שני האחרונים הפכו לקלסיקה ישראלית. 

שושנה לויט חברה באגודת הסופרים העבריים, חברה באגודת הציירים "אימפקט" וחברה ב- SCBWI – Society of Childrens Book Writers and Illustrators. 

האתר של שושנה לויט: www.shoshana-levit.com ברקוד לאנימציה "מתנה לשי" 









תגובה 1:

  1. אני היא הסבתא ההפוכה ואשמח שתיקנו אותי לעצמכם או לנכדים האהובים .

    השבמחק